פסק-דין בתיק ב"ל 40244-05-10

1.         מדובר בתביעה להכיר בליקוי שמיעה וטנטון כ"תאונת עבודה".

2.          העובדות המוסכמות :

א.         התובע יליד 1957.

ב.         התובע עובד במפעל מ.צ.פ.א. בע"מ משנת 1999 במחלקת צביעה.

             ג.                     התובע עובד על תחנות שונות ואין לו תחנה קבועה.

ד.         מצוי באופן קבוע 7 שעות ביום בתחנת אגורן אמבטיות וחשיפה לרעש של 92.2 דציבל.

ה.         בנוסף, מצוי כ- 70 דקות סה"כ ובמצטבר בחשיפה לרעש נוסף של 96.9 דציבל ב"ייבוש בלחץ אוויר".

            ו.          מצבו הרפואי של התובע הוא כמפורט בחומר הרפואי.

3.         ביום 30/1/11 מונה ד"ר ברקו כמומחה יועץ רפואי והתבקש לענות על השאלות הבאות:

             א.        האם ליקוי השמיעה ממנו סובל התובע הינו עקב חשיפה לרעש?

            ב.         אם לא, האם יש לראות במצב הקיים תוצאה של תהליך תחלואתי רגיל.

ג.          האם כושר השמיעה של התובע פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים, ובאילו תדירויות?

ד.         מתי תועד לראשונה בחומר הרפואי ליקוי שמיעה של התובע, המצביע על ירידה בשיעור של 20 דציבל ויותר בכל אחת מהאוזניים?

ה.         במידה וכושר השמיעה בתדירויות הגבוהות (3000-4000) פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות, בכל אחת מהאוזניים, האם הטנטון ממנו סובל התובע הינו בעקבות חשיפתו לרעש מזיק בעבודתו?

ו.          מתי תועד לראשונה הטנטון ברשומה הרפואית?

ז.          האם היו פניות חוזרות ונשנות של התובע לטיפול רפואי בשל פגיעה בתפקוד בעקבות הטנטון?

4.         בחוות דעתו מיום 1/3/2011 קבע המומחה כי:

            מדובר בגבר בן 35 המועסק במפעל מ.צ.פ.א. בחשיפה לרעש מזיק. החל מתאריך 18/8/08 נמצא במעקב של ד"ר אמנון שפירא, רופא א.א.ג. עם תלונות על ליקוי שמיעה וטינטון. אולם עיון במכלול בדיקות השמיעה, החל משנת 2003 ואילך מעלה שסובל מליקוי שמיעה עיצבי דומה ב- 2 האוזניים: כלומר ליקוי שמיעה זה התגלה כבר אחרי 4 שנות חשיפה ומובן שליקוי שמיעה זה, עפ"י צורתו ועפ"י עוצמתו, אינו יכול לנבוע מ- 4 שנות חשיפה לרעש בלבד. בהמשך, במעקבים שמיעתיים שבוצעו בשנים מאוחרות יותר, רואים שליקוי שמיעה זה נשמר בצורתו האודיומטרית, יתכן עם החמרה קלה.

            לכן תשובותיי לשאלות כב' השופטת יהודית הופמן הן: